"פויה רקסי, אסור!" - דברים שאסור לכלבים: חינוך והתנהגות
בחלק הקודם דנו בדברים שאסורים לכלבים הקשורים למזון, משקאות וטיולים. הפעם נדון בדברים שאסור לעשות מבחינת חינוך והתנהגות.
הכי חשוב: אסור להרביץ לכלב!!!
נשמע מובן מאליו? למרבה הצער, יש יותר מדי בעלי כלבים שרואים באלימות פיזית כלי לענישה או ניסיון חינוך – בעוד שדווקא ההיפך הוא הנכון: פעמים רבות הכלב מתקשה לקשר בין האגרוף או הבעיטה ובין הסיבה להם, כך שהוא כלל לא מבין מדוע הוא סופג מכות. במקרה כזה הוא עלול להיכנס לסטרס, לפתח חוסר ביטחון ואפילו תוקפנות (הן כלפי כלבים אחרים והן כלפי אנשים, לעיתים כולל בני הבית שבו הוא גר!). מה שבטוח – הכלב לא ילמד שום דבר מאלימות.
מה כן לעשות? כבני אדם, ענישה אולי נראית לנו דרך טבעית ללמד לקח, בין אם באלימות ובין אם בדרכים אחרות; אבל אצל כלבים עדיפה השיטה ההפוכה: במקום ענישה על התנהגות שלילית - חיזוק של התנהגות חיובית באמצעות פרסים וצ'ופרים. למשל, אם רוצים שהכלב יפסיק לעלות על הספה, במקום לצעוק עליו או חלילה לתת אגרוף בכל פעם שהוא עולה עליה – לתת צ'ופר טעים בכל פעם שהוא יורד ממנה. כלומר, הרבה יותר אפקטיבי לתת לכלב פרס כשהוא לא על הספה מאשר לכעוס או להרביץ לו כשהוא על הספה. וזו רק דוגמה אחת, כמובן. אלימות היא לעולם לא הפתרון.
אסור להפוך את הכלוב למקום של עונש
אנחנו נוטים לפעמים לשלוח ילדים סוררים אל החדר שלהם כעונש, ולפיכך יש השולחים את הכלב לכלוב או למיטה שלו כעונש – אבל אם הכלב ילמד לקשר את הכלוב או המיטה עם תחושות שליליות של ענישה ותסכול, כמקום שאליו הוא חייב ללכת נגד רצונו, הוא עלול לפתח חרדה ואף תוקפנות בכל פעם שתנסו לשלוח אותו לשם.
אסור לקשור את הכלב או לנעול אותו בכלוב לפרקי זמן ארוכים מאוד
בסדר, מדי פעם אין ברירה; אבל יש לזכור שכלב הוא יצור אנרגטי שחייב להיות מסוגל לזוז. קל וחומר כלבים צעירים ומלאי מרץ שצריכים לפרוק אותו בריצה והשתוללות. לכן אם נאלצים לקשור את הכלב לפרקי זמן קצרים, חייבים להותיר לו די מרווח כדי שתהיה לו אפשרות תנועה, גם אם מוגבלת; ואם חייבים לנעול אותו בכלוב אז לשחרר אותו מיד כשמתאפשר - אחרת הוא עלול לפתח חרדה וסטרס, יסרב לתת לבעליו לקשור אותו בעתיד או להיכנס לכלוב וכן הלאה וכיו"ב.
מחסום פה לכלב ו/או קולר לכלב: לא לזמן רב מדי
מחסום לכלבים נועד להגן על בני אדם, בעלי חיים וחפצים בסביבתם של כלבים אגרסיביים או תוקפניים. זהו לא כלי לענישה או פריט לבוש קבוע. הוא אמור להתאים ולהיות נוח יחסית עבור הכלב לפרקי זמן קצרים בלבד שלאחריהם יש להסירו. אבל לאחר שעות רבות עם מחסום, הכלב עלול לפתח סטרס, לסבול מאי נוחות וכאב, ואפילו לנסות להסיר את המחסום בעצמו ובכך להיפצע.
הדבר דומה גם כאשר מדובר בקולר לכלב: אמנם רוב הכלבים עונדים קולר לאורך כל שעות היום, אבל גם כאן מומלץ: א) לוודא שהקולר אכן מתאים ונוח לכלב, ואם הכלב גדל אז יתכן שצריך להחליף את הקולר שלו ו-ב) במידת האפשר יש להסיר את הקולר מדי פעם. בפרט אם מדובר בקולר חנק, הנהוג אצל בעלי כלבים מסוימים, חשוב לענוד אותו לכלב אך ורק בטיולים ורק תחת פיקוח; וברגע שהטיול מסתיים – להסיר אותו.
אסור ללטף את הכלב מיד אחרי שעשה משהו לא בסדר
ליטוף הוא פעולה שמהווה עבור הכלב חיזוק חיובי. המגע נעים לו, והוא רוצה לקבל עוד ליטופים. אם הוא יסיק שפעולה שהוא ביצע מובילה לליטוף, הוא פשוט יבצע אותה שוב ושוב כדי לקבל עוד.
אם לדוגמה הכלב כרסם רגל עץ של שולחן ומיד קיבל ליטוף – הוא עלול להבין שפעולת הכרסום מובילה לקבלת ליטופים. במקרה כזה יכול אפילו להיות שהוא לא יסתפק ברגל העץ של השולחן אלא יתחיל לכרסם רהיטים נוספים.
מה עושים? מתאפקים ומחכים. ככל שפרק הזמן בין הפעולה הלא-רצויה לבין הליטוף יגדל, כך יקשה על הכלב לבצע את הקישור במוחו הכלבי. בדרך כלל בין עשר דקות לרבע שעה אמורות להספיק.
אסור להתעלם מהכלב
כלב הוא יצור חברתי שחייב לקבל תשומת לב, אהבה וחום. בלעדיהם, הוא עלול לפתח דיכאונות, סטרס וחרדות (כולל חרדות נטישה). לכן גם אם מישהו אחר בבית הוא זה שאמון על הטיפול בכלב, וגם אם הוא מקבל אהבה וחום מכל יתר בני הבית – עדיין כדאי להתייחס אליו, ללטף או לפנק אותו בחטיף קטן.
