"לבריאות, רקסי!" - דברים שאסור לכלבים: בריאות
אסור לוותר על סירוס (או על עיקור)
בעלי כלבים רבים נוטים לחשוב שסירוס כלב (או עיקור כלבה) הן פעולות שמטרתן היחידה היא למנוע התרבות לא רצויה. ואמנם מדובר בפעולה רפואית כירורגית שמונעת רבייה, ובהחלט יש בכך צורך לאור כמויות הכלבים המגיעים למכלאות עירוניות ולעמותות למען בעלי חיים לאחר שהומלטו למשפחות שאינן מסוגלות או אינן רוצות לטפל בהם – אך זו לא הסיבה היחידה לחשיבות הסירוס או העיקור.
כלב מסורס הוא כלב בריא יותר. הוא פחות חשוף לזיהומים ודלקות בדרכי השתן או בערמונית, ובסיכון נמוך יותר לפתח גידולים או סוגים מסוימים של סרטן. בנוסף הוא גם כלב רגוע יותר, שפחות נוטה לעימותים עם כלבים זכרים אחרים או למרדף אחר נקבות מיוחמות – ולפיכך גם בעל מזג נוח וממושמע יותר.
במילים פשוטות: גם אם נדמה כאילו מדובר בהליך רפואי כואב ומיותר שאפשר להימנע ממנו – יש לזכור שיש בסירוס ובעיקור גם יתרונות רבים.
אסור לשכוח את השיניים
שמירה על בריאות הפה חשובה לא רק לבני האדם, אלא גם לכלבים: הם משתמשים בשיניהם ללעיסת מזון, להחזקת חפצים, לגירוד ואפילו להגנה עצמית. ובכל זאת, רבים נוטים לשכוח לבדוק את מצב שיני הכלב.
זכרו: ממש כמונו, גם כלבים סובלים מהצטברות אבנית על השיניים, שעשויה להוביל להתפתחות של עששת או בעיות אחרות בשיניים ובחניכיים. כלבים בדרך כלל אוכלים פחות סוכר מאשר בני אדם, ולכן אצלם התפתחות של בעיות בחלל הפה עשויה להיות מעט איטית יותר; ובכל זאת, ממש כמונו, כלבים יכולים להפיק תועלת רבה מצחצוח שיניים וכמובן מביקור תקופתי אצל וטרינר. לכל הפחות כדאי לתת להם חטיף דנטלי קטן מדי פעם – שאמנם לא מחליף לגמרי את פעולת צחצוח השיניים, אבל עשוי להקטין את תדירות הביקורים אצל הווטרינר.
אסור למשוך לכלב בזנב או באוזניים
סעיף זה נכון בעיקר לילדים קטנים שאינם מודעים עדיין להשפעה של משיכה אגרסיבית מדי, אך חשוב להבין גם את הסיבות: משיכה בזנב, באוזניים או בכל איבר אחר עלולה להכאיב לכלב, לפצוע אותו, ולעיתים אף לגרום לו להגן על עצמו בצורה אינסטינקטיבית ולנשוך את היד המושכת.
גם אם מדובר בכלב עם אופי רגוע, שלכאורה מאפשר לילדים למשוך לו בזנב במסגרת משחק ואינו מפגין סימני אי נוחות או מצוקה – בשלב מסוים המשיכה עלולה להיות חזקה מדי, ולכן מוטב להתערב, לעצור משחק שכזה מוקדם ככל האפשר ולהסביר לילדים את הסיבות שתוארו לעיל.
אסור לשכוח לחסן את הכלב
חיסונים מגנים על הכלב מפני מחלות ומצבים רפואיים לא נעימים, אולם צריך לעקוב אחריהם כראוי. יש חיסונים שצריכים להינתן בזמנים מסוימים, אחרת הם לא יפעלו את פעולתם כהלכה. לדוגמה, חיסון משושה ניתן לגורי כלבים צעירים בצורת סדרת זריקות בהפרש של שבועיים. אם כלב מסוים קיבל חיסון ראשון או שני בזמן, ומסיבה כלשהי פספס את חלון הזמן שבו אמור להינתן לו החיסון השלישי בסדרה – סביר להניח שהוא לא מוגן היטב מפני המחלות שמהן החיסון אמור להגן עליו.
חיסונים אחרים, תוקפם פג לאחר זמן מה וצריך לחדש אותם. כזה הוא חיסון הכלבת, למשל, שיש לחדש בכל שנה. גם במקרה כזה, אם חלפה שנה מאז מועד החיסון האחרון נגד כלבת והכלב לא קיבל חיסון חדש מסיבה כלשהי – יתכן שהוא לא מוגן היטב מפני המחלה.
רוב הווטרינרים מנהלים מעקב ממוחשב אחרי מצב החיסונים של הכלבים המטופלים במרפאתם, לרבות מערכת המציגה תזכורות כאשר מגיע הזמן לחדש חיסון מסוים. חשוב להקפיד על כך ולהגיע לווטרינר בזמן כדי לקבל את החיסונים על מנת לוודא שההגנה של הכלב שלמה ככל האפשר.
מה שמוביל אותנו לסעיף החשוב מכל:
אסור לוותר על ביקורים סדירים אצל וטרינר
מתי בפעם האחרונה הלכתם לרופא המשפחה כשאתם דווקא מרגישים טוב, בלי סיבה אחרת מלבד לשמוע שהכל בסדר אצלכם? בני אדם בדרך כלל מעדיפים להימנע מביקור אצל רופא, אלא רק אם משהו כבר כואב או אם יש סימנים אחרים לבעיה רפואית. אבל אצל בעלי חיים, ובמיוחד אצל כלבים, הביקורים אצל וטרינר חשובים ביותר – ולו רק בשל העובדה שכלבים לא יכולים לומר לנו "אני מרגיש לא טוב".
מובן מאליו שחשוב לקחת את הכלב לווטרינר ברגע שעולה חשד לבעיה רפואית כלשהי – מפצע או סימפטום אחר שניתן לראות בעין ועד לשינוי משמעותי בהתנהגות (שעשוי להעיד על קיומה של בעיה כזו גם אם היא לא נראית עדיין); אבל ביקורים סדירים אצל וטרינר חשובים לא פחות: בזכותם ניתן לאתר בעיות מבעוד מועד ולטפל בהן בזמן, לפני שהן מתפתחות והופכות למורכבות יותר, מסוכנות יותר, ויקרות יותר לטיפול.
