מחלת הכלבלבת

מהי מחלת הכלבלבת? כיצד מונעים? מי בסיכון לחלות בה? כל זאת ועוד בסקירה מרתקת.

מחלת הכלבלבת

כלבלבת היא מחלה הנגרמת כתוצאה מווירוס מדבק מאוד המכונה CDV, אשר מועבר מכלב לכלב דרך הפה, האף, העיניים או הפרשות כמו עיטוש ושיעול. קיימים מספר סוגי וירוסים דומים אשר יכולים לגרום למחלות ברמות שונות.

וירוס הכלבלבת עשוי להשפיע על מערכת הנשימה, מערכת העיכול, העור, העיניים ו/או מערכת העצבים, לרבות המוח. חלק מהזיהומים הנגרמים כתוצאה מן הווירוס עלולים להיות קטלניים. התסמינים כוללים בין היתר הפגנת סימני חולשה, חום, חוסר תיאבון, שיעול, עיניים דומעות, שלשול, הקאות, נפיחויות בעור, בעיות בהליכה, התקפים שונים וכדומה. כלבים צעירים נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בזיהום - ולעיתים גם בעלי חיים אחרים עשויים לחלות בכלבלבת, כגון חתולים ותוכים, ובחו"ל גם חיות בר כמו דביבונים ושועלים.

חיסון נגד מחלת הכלבלבת

מחלת הכלבלבת עדיין נחשבת היום מחלה חשוכת מרפא. למרבה המזל קיים חיסון נגד המחלה, כך שאם הכלב מחוסן כראוי אין סיכוי שהוא ילקה בה.

החיסון נגד כלבלבת משולב בדרך כלל עם חיסונים נוספים במטרה להקטין את מספר הזריקות הניתנות לכלב. בעולם קיימים מספר סוגי שילובים של חיסונים אחרים עם חיסון הכלבלבת, ובישראל הנפוץ ביותר הוא החיסון המשושה: הוא ניתן לכלבים צעירים וכולל, כמשתמע משמו, חיסון כנגד שש מחלות נפוצות ומסוכנות לכלבים שכלבלבת היא אחת מהן. 

המועד המומלץ ביותר להתחיל לחסן בו כלבים הוא בגיל שישה שבועות. חשוב להקפיד על כך משום שגורי כלבים נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבק, ולכן עליהם לקבל את מנת החיסון הראשונה בגיל 6 שבועות ולא יאוחר מ-8 שבועות, ואז לקבל מנות חיסון נוספות בכל שבועיים עד ארבעה שבועות עד שהם בני 16 שבועות. לאחר סדרת החיסונים הראשונית הזו הם יזדקקו לחיסון נוסף בגיל שנה ואז חיסון אחד בכל שנה עד שלוש שנים לשארית חייהם.

תופעות לוואי של חיסון הכלבלבת

לרוב, חיסון הכלבלבת עצמו או חיסונים משולבים שונים המכילים אותו נחשבים לחיסונים בטוחים מאוד. נפיחות או כאב מקומי באיזור הזריקה הם לא תופעה נדירה, וכלבים מסוימים עשויים להפגין סימני עייפות עד כ-24 שעות לאחר החיסון – אולם אלה תופעות נורמליות לחלוטין של רוב החיסונים ואמורות להשתפר ולהיעלם עם הזמן. 

לעומת זאת יש כלבים שעשויים להגיב לחיסון בדרכים שונות שעשויות להיות רציניות יותר, שהתסמינים שלהן הן פריחה או אדמומיות באיזור הבטן, נפיחות באיזור הפנים וקשיי נשימה. במקרה כזה יש ליצור קשר בדחיפות עם הווטרינר משום שבמקרים מסוימים התסמינים הללו עלולים להיות קטלניים. אחד מן התסמינים הללו הוא דלקת באיזור המוח, אנצפליטיס, שעשויה להתפתח כתגובה לחיסון נגד כלבלבת. בבעלי חיים צעירים עשויה להתפתח תופעת לוואי קטלנית אחרת, אוסטאוארתרופתיה היפרטרופית שהיא מחלת גדילה המובילה להתפתחות לא תקינה של עצמות הכלב. אמנם הסיכויים לתופעות לוואי חמורות ומסכנות חיים הם נמוכים ביותר, אולם כדאי לשוחח עם הווטרינר ולברר מבעוד מועד את כל מה שאפשר לדעת אודות החיסון לפני הזרקתו.

כדאי גם לדעת שגם אם מדובר בכלב שכבר היו לו בעבר תגובות בעייתיות נגד חיסון כלבלבת ובכלל, עדיין אפשר להמשיך ולתת לו חיסונים: זאת באמצעות מתן תרופות הכנה לכלב, כמו סטרואידים או אנטי-היסטמינים שימנעו את התגובה עוד לפני שהיא מתחילה. וטרינרים מסוימים גם עשויים לפצל את החיסון השנתי של הכלב כדי להקטין את הסיכוי לתגובה לא רצויה. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם הווטרינר לגבי חששות או פתרונות, האם אפשר להמשיך לחסן או לא, ומה אפשר לצפות במקרים עתידיים.

 

דלג לתוכן מרכזי